<h1>תמים דעים להראב"ד סימן נ'</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
ראובן משכן לשמעון ביתו סתם ולא קבע לו זמן אם יכול שמעון לכוף את ראובן לפדותו ולמשכנו עוד כל הלואתו במלא' שנתו. וכן אם הלוהו על המשכון סתם יתבענו אחר שלשים יום ויכוף אותו לפרעו או לא. תשובה כי מקומות יש בברצלונה ובספרד כופין על המשכונא סתם לפדותה אחר שנה או אחר הזמן שיפסקו זה עם זה. אבל בנרבונה אין כופין לא בבית ולא בשדה ולא בכרם. ובמשכון אחר לא שמעתי מנהג ולפי המשנה משלשים יום ואילך מוכרה בב"ד שלא נחלקו חכמים על דברי רבן שמעון בן גמליאל פרק המקבל אלא בעני שצריך להחזיר לו משכונו אבל באח' לא נחלקו. ובמשכונה של קרקע במקום שאין מנהג לישראל הולכין אחר מנהג של ע"א והם נהגו שאם לא התנה בשעת הלואה אינו יכול לכופו לפרוע וכן אני אומר בכל דבר שאין דינו מפורש אצלנו ואין לנו בו מנהג ידוע שהולכים בו אחר מנהגות שלהם וקרוב דבר זה לדינא דמלכותא דינא והם דנין על פי המנהגות. הנה לך אחי תשובות שאלותיך כפי מה שהראוני מן השמים ואם קצרתי בהם די לך בזה כי על הכל יש ראיות ברורות ואינני הולך על דרך זרות בדברים רחוקים רק על דרכים סלולות ודברים שהטעם מקבלתן והשכל מורה עליהם. וחוץ מן הרחוקים שאין להם טעם יכול אני לדון כל הדינים מראות השכל מעזרת המקום ית' ויתעלה ומעזרת חברי ישמרם האל.
